← שאלות ותשובות

פיתוח חוויית VR למוצר — מתי מציאות מדומה מתאימה, מה ההבדל מ-AR בתערוכה, ומה קובע את היקף הפרויקט

חוויית מציאות מדומה מציבה את המשתמש בתוך המוצר במקום מולו. כך מחליטים אם VR הוא הכלי הנכון להצגת מוצר, מה ההבדל בינו לבין מציאות רבודה (AR) ומתי כל אחד מתאים לביתן בתערוכה, איך נראה תהליך הפיתוח, אילו גורמים קובעים את היקף הפרויקט ואת הצעת המחיר, אילו טעויות מכשילות את החוויה — ומה Visual3D מפתחת בתחום.

למי הדף הזה

לחברות שצריכות להדגים מוצר שאי אפשר פשוט להניח על שולחן: מכונה גדולה, מתקן שלם, טכנולוגיה שפועלת בתנועה או בסביבה מסוכנת, או מוצר שעדיין בפיתוח. בפועל אלה מנהלי שיווק שמתכוננים לתערוכה, מנהלי מוצר שמחפשים דרך להדגים בפגישות מכירה, ומנהלי הדרכה ששוקלים פיתוח מציאות מדומה VR להכשרת עובדים או לקוחות.

הדף מתאים גם למי ששמע את שני המונחים — VR ו-AR — ורוצה להבין מה ההבדל המעשי ביניהם, לפני שמבקשים הצעה מסטודיו לפיתוח.

מה תלוי בבחירה

ההבדל בין סרט לחוויה אינטראקטיבית הוא ההבדל בין צפייה להשתתפות. מוצרי VR מציבים את המשתמש במרכז החוויה — לא כצופה מהצד אלא כחלק פעיל בה — וכך תשומת הלב וההבנה שלו גדולות יותר. מי שחווה את המוצר בעצמו מגיע לשיחה עם פחות שאלות ופחות חסמים.

לדוגמה (דוגמה להמחשה): יצרן של קו אריזה תעשייתי מציג בתערוכה. את הקו עצמו אי אפשר להביא לביתן, וסרטון על מסך מתחרה על תשומת הלב עם כל המסכים האחרים באולם. מבקר שמרכיב משקפיים, עומד ליד הקו בגודל אמיתי ורואה אותו פועל, מבין בתוך דקות מה שמצגת מנסה להסביר בחצי שעה.

הצד השני של המטבע: חוויה אינטראקטיבית היא פרויקט פיתוח, לא רק הפקה. חוויה שנבנתה בלי לחשוב מי יפעיל אותה בביתן, כמה זמן היא נמשכת ומה קורה איתה אחרי האירוע, נשארת בארגז אחרי התערוכה הראשונה. ההחלטות שמונעות את זה מתקבלות בשלב האפיון, לפני שכותבים שורת קוד אחת.

VR, AR או תלת מימד בדפדפן — מה ההבדל ומתי כל אחד מתאים

מציאות מדומה (VR) מחליפה את הסביבה כולה: המשתמש מרכיב משקפיים ונמצא בתוך עולם אחר. היא מתאימה כשהסביבה עצמה היא המסר — להיכנס לתוך מתקן, לעמוד ליד מערכת בגודל מלא, לחוות תרחיש שאי אפשר לשחזר באולם תצוגה. Visual3D מפתחת חוויות מציאות מדומה וסרטוני VR-360 לתערוכות, להדרכה ולהצגת מוצרים.

מציאות רבודה (AR) משאירה את המשתמש בעולם האמיתי ומוסיפה לו שכבה: גרפיקה ואנימציה שנשתלות בסביבה דרך מצלמת טאבלט או סמארטפון, או באמצעות משקפי מציאות משולבת כגון הולולנס. היא מתאימה כשחשוב לראות את המוצר בתוך החלל של הלקוח — למשל קטלוג שבו המוצר מוצג בגודל אמיתי בחלל, או הדרכה על גבי אריזת המוצר.

אפשרות שלישית היא תלת מימד בדפדפן, בלי משקפיים ובלי התקנה: טכנולוגיית WebGL מאפשרת חוויות תלת ממדיות על גבי דפדפן, כמו קטלוג מוצרים או מוצר מודולרי שהמשתמש משנה בעצמו. היא מתאימה כשהקהל נמצא רחוק — גולשים באתר, לקוחות בחו״ל — ואין דרך לשים בידיו מכשיר.

בביתן בתערוכה שלושתם יכולים לעבוד, ולכל אחד תפקיד אחר. VR נותן למבקר אחד חוויה עמוקה ומבודדת — מתאים לשיחה עם לקוח רציני. AR על טאבלט מהיר יותר, אין בו מה להרכיב, וכמה אנשים יכולים להסתכל יחד; עמדות התנסות בתערוכות ומיצגי ענק הם שימושים ש-Visual3D מייצרת ללקוחותיה. הכלל המעשי: ככל שהתנועה בביתן גדולה יותר, החוויה צריכה להיות קצרה ופשוטה יותר להפעלה.

תהליך הפיתוח דומה בשלושת המקרים ומתחיל באפיון: מי המשתמש, היכן יפגוש את החוויה, מה הוא אמור להבין בסופה, ועל איזה מכשיר היא תרוץ. אחרי האפיון באים העיצוב ובניית התוכן התלת ממדי, הפיתוח, ובדיקות על המכשיר עצמו. כשהאפיון, העיצוב, האנימציה והפיתוח נעשים תחת קורת גג אחת, מה שהוגדר בהתחלה הוא מה שמגיע לביתן.

מה קובע את היקף הפרויקט — ולכן את הצעת המחיר

אין מחיר אחיד לפיתוח חוויית VR למוצר, ו-Visual3D אינה מפרסמת מחירון: פרויקט אחד הוא סרטון היקפי קצר, ואחר הוא עולם שלם לריבוי משתמשים. מה שכן אפשר לדעת מראש הוא אילו החלטות מגדילות את העבודה.

הגורמים העיקריים: רמת האינטראקציה — צפייה היקפית בסרטון VR-360 לעומת תנועה חופשית ופעולות שהמשתמש עושה בעצמו; כמות התוכן התלת ממדי ורמת הפירוט שלו, והאם קיימים מודלים או קובצי תכנון של המוצר; משתמש אחד או ריבוי משתמשים באותו עולם; המכשיר שעליו החוויה רצה; צילום היקפי של מקום אמיתי לעומת בנייה בתלת מימד; גרסאות שפה וקריינות; ומה נדרש אחרי המסירה — הפעלה באירוע, עדכונים והרחבות.

הדרך לקבל הצעה מדויקת היא בריף קצר: מה המוצר, מי המשתמש, היכן החוויה תוצג ומתי, ומה הוא אמור לדעת או להרגיש בסופה. על בסיס בריף כזה הסטודיו חוזר עם כיוון יצירתי, לוחות זמנים והצעת מחיר.

הטעויות שמכשילות חוויית VR או AR

להתחיל מהטכנולוגיה במקום מהמסר. הבקשה לעשות משהו ב-VR אינה בריף. השאלה היא מה המבקר צריך להבין על המוצר, ורק אחריה אם מציאות מדומה, מציאות רבודה או סרט הם הדרך להגיע לשם. לכן העבודה ב-Visual3D מתחילה בלימוד קהל היעד ובהבנת המסר.

לבנות חוויה ארוכה מדי לביתן. מבקר בתערוכה עוצר לזמן קצר, ומאחוריו ממתינים אחרים. חוויה שדורשת הסבר ארוך לפני שמתחילים, או שהרגע החשוב שלה מגיע רק בסופה, מפספסת את רוב המבקרים.

לשכוח את ההפעלה. משקפיים צריכים טעינה, ניקוי בין מבקר למבקר ואיש צוות שיודע להפעיל אותם ולהחזיר את החוויה להתחלה. כדאי לתכנן גם מסך שמשקף את מה שהמשתמש רואה, כדי שהעוברים ליד יבינו מה קורה ויעצרו.

לא לתכנן חלופה למי שלא מרכיב משקפיים. יש מבקרים שלא ירצו או לא יוכלו להשתמש במשקפי VR. גרסה על מסך או על טאבלט של אותו תוכן מאפשרת גם להם לראות את המוצר.

לפתח לאירוע אחד בלבד. התוכן התלת ממדי שנבנה לחוויה יכול לשמש גם בסרט מוצר, בהדמיה בדפדפן או בתערוכה הבאה — אם חושבים על כך באפיון. חוויה שנבנתה בלי המחשבה הזאת נבנית מחדש בכל פעם.

מה Visual3D עושה — והצעד הבא

Visual3D היא סטודיו שמפתח חוויות אינטראקטיביות: מציאות מדומה VR וסרטוני VR-360, מציאות רבודה AR ואפליקציות WEB עם הדמיות תלת מימד בזמן אמת. הפיתוח נעשה In-House לצד האפיון, העיצוב והאנימציה, עם ליווי אישי וצמוד לאורך כל הפרויקט.

בין הפרויקטים שמוצגים באתר: עולם מטא-וורס לריבוי משתמשים שפותח עבור חברת החשמל למשקפי Meta Quest, עם חדרים וחללים שאפשר להסתובב בהם, לשוחח ולשחק; חוויית VR להדגמת טכנולוגיית V2X של Auto Talks; תצוגת אופנה ב-VR של Kornit Digital ו-Manish Arora; וחוויית HoloLens XR שפותחה בשיתוף פעולה עם מייקרוסופט ושיבא תל השומר.

הצעד הבא: לכתוב ל[email protected], או למלא את הטופס בעמוד צור קשר באתר, מה המוצר, היכן החוויה תוצג ומתי. הסטודיו חוזר עם כיוון יצירתי, לוחות זמנים והצעת מחיר. המשרדים נמצאים בבסר סיטי בפתח תקווה.

שאלות נפוצות

מי יכול לפתח אפליקציית מציאות מדומה VR למוצר?

סטודיו שמחזיק באותו מקום גם את האפיון והתוכן התלת ממדי וגם את הפיתוח. Visual3D מפתחת חוויות מציאות מדומה וסרטוני VR-360 לתערוכות, להדרכה ולהצגת מוצרים, בתהליך In-House.

כמה עולה לפתח חוויית VR למוצר?

אין מחיר אחיד, ו-Visual3D אינה מפרסמת מחירון. ההיקף נקבע לפי רמת האינטראקציה, כמות התוכן התלת ממדי, מספר המשתמשים, המכשיר, השפות ומה שנדרש אחרי המסירה. בריף קצר מאפשר לסטודיו לחזור עם כיוון יצירתי, לוחות זמנים והצעת מחיר.

מה ההבדל בין VR ל-AR?

VR מחליף את הסביבה כולה ומציב את המשתמש בתוך עולם אחר, באמצעות משקפיים. AR משאיר את המשתמש בעולם האמיתי ושותל בו גרפיקה ואנימציה דרך מצלמת טאבלט או סמארטפון, או משקפי מציאות משולבת כגון הולולנס.

איך משתמשים במציאות מדומה או רבודה בביתן בתערוכה?

VR מתאים לחוויה עמוקה של מבקר אחד בכל פעם; AR על טאבלט מתאים לעמדת התנסות מהירה שכמה אנשים רואים יחד. עמדות התנסות בתערוכות ומיצגי ענק הם שימושי AR ש-Visual3D מייצרת ללקוחותיה, והיא מפתחת גם חוויות VR לתערוכות.

חייבים משקפיים כדי להציג מוצר בתלת מימד?

לא. טכנולוגיית WebGL מאפשרת חוויות תלת ממדיות בדפדפן, ו-AR פועל דרך מצלמת טאבלט או סמארטפון. משקפיים נדרשים כשרוצים להכניס את המשתמש לתוך הסביבה עצמה.

מה כדאי להכין לפני שפונים לסטודיו לפיתוח VR?

תיאור המוצר, מי המשתמש, היכן ומתי החוויה תוצג, ואילו חומרים קיימים — מודלים, קובצי תכנון, סרטים או צילומים. ב-Visual3D העבודה מתחילה בלימוד קהל היעד ובהבנת המסר, ולכן המידע הזה מקצר את הדרך לקונספט.

מקורות